fbpx

< חזרה לעמוד מאמרים


זכויות רבות שמוענקות על ידי המוסד לביטוח לאומי ניתנות ל"תושב ישראל".

ההגדרה האינטואיטיבית של המילה "תושב" מטעה מאוד משום שלא כל אדם ששוהה במדינת ישראל, גם אם למשך תקופה ארוכה – נחשב לתושב לעניין המוסד לביטוח לאומי.

בחוק הביטוח הלאומי אין הגדרה למושג "תושב ישראל" ובתי המשפט הם אלה שנאלצו להגדירו.

שאלת התושבות עלולה להיות מורכבת בנסיבות מסוימות.

אישה על כיסא גלגלים מאושרת בחו"ל

כדאי גם לקרוא את המאמר:

"קצבת נכות כללית לשוהים בחו"ל"

החשיבות בסטטוס תושב ישראל

זכויות רבות במוסד לביטוח לאומי מתנות את קבלתן בכך שהאדם יהיה "תושב ישראל", למשל:

  • ילד נכה: עשוי להיות זכאי לקצבה אם הוא ילדו של מבוטח "תושב ישראל" או שהוא היה מבוטח ונפטר בהיותו תושב ישראל". הילד הנכה לעומת זאת, די שיהיה מצוי בישראל.
  • נכות כללית: רק תושבי ישראל עשויים להיות זכאים לקצבת נכות כללית.
  • גמלת ניידות: עשוי להיות זכאי
  • פוליו: לפיצוי על פי חוק הפוליו עשויים זכאים רק תושבי ישראל ככל שהם יעמדו ביתר התנאים הקבועים בחוק.
  • גזזת: על פי סעיף 17 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד-1994, תשלומים לפי החוק ישולמו רק למי שהוא תושב ישראל.
  • נפגעי איבה: רק תושבי ישראל (או בעל אזרחות ישראלית) עשוי להיות זכאי לפיצוי מכוח החוק ככל שהוא יעמוד ביתר התנאים.

תנאי ראשון: אשרות המקנות תושבות

תנאי הסף והראשון להיחשב כתושב ישראל על פי חוק הביטוח הלאומי הא שהאדם ישהה בישראל באופן חוקי, ושהוא יחזיק באשרת שהייה אשר מטבעה מקנה תושבות.

עמידה בתנאי זה אינה מעניקה באופן אוטומטי מעמד של "תושב ישראל" על פי חוק הביטוח הלאומי, אלא מהווה תנאי סף שאם עומדים בו, ייבדקו שני התנאים האחרים שיפורטו בהמשך.

סוגי האשרות אשר מקנות תושבות הן:

  • אזרחות ישראלית
  • רישיון לישיבת קבע
  • אשרה מסוג א/1: ניתנת לעולים חדשים שטרם בחרו אם להישאר במדינת ישראל על דרך קבע.
  • אשרה מסוג א/2: אשרת סטודנט שניתנת לסטודנטים ממדינות זרות שהתקבלו ללימודים במוסד מוכר בישראל.
  • אשרה מסוג א/4:  ניתנת לקרובי המשפחה של הסטודנטים שקיבלו אשרה מסוג א/2
  • אשרה מסוג א/5: אשרה כללית וארעית שניתנת לאלה שמצויים בתהליך לקבלת אזרחות ישראלית או מעמד של תושבי קבע

אשרות המקנות תושבות מטבען, הן למעשה המרכיב הראשון להוכחת ה"תושבות".

בעוד שחוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מיהו "תושב ישראל", החוק מגדיר מיהו לא תושב ישראל:

  • שוהה שלא כדין בישראל כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל;
  • מי שבידו היתר כאמור בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ"ח-1968;
  • מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי תקנה 5 בתקנות הכניסה

התקשרו עכשיו! 077-3500830

[]
1 Step 1
או מלאו את הפרטים ואנו נשוב אליכם במהרה
keyboard_arrow_leftPrevious
Nextkeyboard_arrow_right

תנאי שני: מבחן מרכז החיים

מבחן "מרכז החיים" נועד לבדוק האם האדם הוא "תושב ישראל" במשמעות הפונקציונלית של המושג, כלומר: האם מרכז חייו של האדם הוא בישראל.

הפסיקה יצרה שני מבחנים שבודקים את מרכיב "מרכז החיים": המבחן האובייקטיבי והמבחן הסובייקטיבי.

בפס"ד גונן נכתב:

"בבדיקה היכן מצוי מרכז חייו של אדם, יש להביא בחשבון שני קריטריונים, האחד פיזיהיכן מצויות מירב הזיקות של האדם, והשני סובייקטיבימה הייתה כוונתו של האדם והיכן רואה הוא את מרכז חייו"

המבחן האובייקטיבי (הפיזי)

המבחן האובייקטיבי בודק האם ישנם סממנים אובייקטיביים לכך שמרכז חייו של האדם בישראל, למשל:

  • האם מקום מגוריו הוא בישראל
  • האם משפחתו שוהה בישראל
  • האם יש לו נכסים בישראל
  • האם הוא עובד בישראל

באמצעות מבחנים אלה ניתן ללמוד על הקשר של האדם לישראל, במנותק מהשאלה האם האדם רואה את עצמו כתושב ישראל – שזהו המבחן הסובייקטיבי.

המבחן הסובייקטיבי

המבחן הסובייקטיבי נועד לבדוק האם האדם שטוען שהוא "תושב ישראל" למעשה רואה את מרכז חייו בישראל.

מבחן זה נשען גם על הצהרתו של המבקש ועליו לשכנע במילותיו בדבר העובדה שהוא רואה את מרכז חייו בישראל.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים נוספים בנושא

שתף עם חבר