fbpx
אישה יושבת על כיסא גלגלים ומקלידה על מחשב

< חזרה לעמוד מאמרים


חלק מענפי הביטוח הלאומי מספקים קצבאות נכות שאינן מגבילות את הנכה לעבוד ולהשתכר, וחלק אחר מהענפים אינם מאפשרים לנכה לעבוד ולקבל את הקצבה.

ענף נכות כללית אינו מעודד נכים לצאת ולעבוד.

מדוע לא ניתן לעבוד ולקבל קצבת נכות כללית?

ענף נכות כללית נועד לאפשר לנכה תנאי קיום מינימליים בכבוד אם עקב נכותו הוא אינו מסוגל להשתכר.

מסיבה זו, נכה שעובד אינו עונה לתכלית הענף ולכן הוא לא זכאי לקצבת נכות כללית.

תביעות נכות כללית מורכבות משני שלבים עיקריים: בדיקת מצבו הבריאותי של הנכה (על ידי ועדות רפואיות) ואם הוא עומד ברף – הוא יזומן לוועדת אי-כושר לבדיקת כושר השתכרותו כתוצאה מהנכות.

אי-זכאות לקצבה לנכה שעובד מעלה דילמה קשה מאוד.

בעוד שנכה שעובד אינו נזקק לקצבה עקב נכותו, הרי שבפועל מניעה ממנו לצאת ולעבוד – מילא שאינה תורמת לחברה, היא אף פוגעת בה.

נכה שעובד תורם לחברה בין היתר בכך שהוא משלם מיסים, מעשיר את קופת המדינה ומצמצם מעט את הנזק הכלכלי שנגרם לחברה עקב הישענותו על קצבה.

בפועל, עקב האיסור לעבוד – נכים רבים נמנעו מלחזור למעגל העבודה מהחשש שאם הם יפוטרו מהעבודה לאחר תקופה, הביטוח הלאומי כבר לא יכיר בנכותם.

ועדת לרון

בשנת 2005 הוקמה ועדה ציבורית בראשותו של השופט אפרים לרון ותפקידה היה למצוא דרכים לעודד נכים לצאת לעבוד.

בשנת 2009 נערך תיקון מספר 109 לחוק הביטוח הלאומי אשר מיישם חלק קטן מהמלצות הוועדה.

בוועדה היו חברים מתחומים שונים (אקדמיה, כלכלה, עבודה סוציאלית, שיקום ועוד) שפעלו כל אחד בתחום מומחיותו על מנת למצוא פתרון יצירתי לתעסוקת הנכים.

בשנת 2005 פרסמה הוועדה את "דו'ח הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם לעבודה" (בקיצור הוא נקרא "ד'וח לרון").

מבין כל המלצות הוועדה, היתה רק המלצה אחת שהתקבלה – לפיה תיערך רפורמה מקיפה בשיטת התשלום של הקצבאות.

הרעיון היה ליצור מנגנון שלפיו יוכל הנכה לעבוד, וככל שהוא ישתכר בסכום גבוה יותר – כך ייגרע יותר שיעור קצבתו.

שיטה זו, כפרפרזה ל"מדרגות מס" – הרכיבה "מדרגות השתכרות" לנכים.

עוד נקבע, שיהיו ארבע דרגות אי-כושר: 60%, 65%6 75% ו-100% וכן הוגדרה קצבה חדשה שנקראת "קצבת עידוד" שמשולמת במקום קצבת הנכות הכללית.

בנוסף, עקרון מנחה של חוק לרון הוא שתמיד ישתלם יותר לנכה לצאת לעבוד – היות שהנוסחה לחישוב "מדרגות הנכות" היא תמיד תוביל לכך שקצבת הנכות בשילוב עם קצבת העידוד, תהיה גבוהה יותר מאשר קצבת נכות כללית לבדה.

חסרונות חוק לרון

בעוד שהחוק מגן על הנכים ב"רשת ביטחון" בכך לא ייבדק בוועדת אי-כושר מיד עם צאתו לעבוד, בפועל נקבע שאותה "רשת ביטחון" תקפה למשך שלוש שנים בלבד.

נכה שיעבוד למשך שלוש שנים ומעלה – חשוף לזימון מחודש בפני ועדת אי-כושר על מנת שזו תעריך מחדש את יכולתו להשתכר.

בנוסף, חוק לרון ניתן ליישום רק לאחר שנה שבה הנכה מקבל קצבת נכות כללית.

המטרה היא לא לעודד נכים לפנות לביטוח הלאומי בתביעה לנכות כללית בשלב שבו הם מסוגלים להשתכר בעצמם.

העלאת הדיסריגרד

הדיסריגרד הוא הסכום שקבוע בחוק שהשתכרות בסכום גבוה ממנו – גורעת משיעור קצבת נכות כללית.

לאחר מאבק ממושך של ארגוני הנכים בכנסת ומחוץ לכנסת להעלאת קצבאות הנכות, נקבעה גם עלייתו של הדיסריגרד לשיעור של 3,700 ₪ (נכון לחודש ינואר 2019) במקום 2,800 ₪.

העלאת הדיסרירגד מהווה אינדיקציה ברורה לפרדוקס לפיו טוב לחברה שהנכה משתכר, אך נזק רב הוא אם מסוגל להשתכר ובכל זאת תובע תביעת נכות כללית.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים בנושא


קישורים חיצוניים

אתר המוסד לביטוח לאומי – לעבוד ולקבל קצבת נכות