חוות דעת רפואית

< חזרה לעמוד מאמרים

---

חוות דעת רפואית היא מסמך שבו חווה רופא את דעתו המקצועית על מצבו של החולה לעניין נכותו הרפואית, התפקודית והתעסוקתית באופן אשר ישכנע את גורם מוסמך בדבר פגימותיו של הנכה ושיעור הנכות שממנה הוא סובל.

ישנם הליכים רבים שבהם משתמשים בחוות דעת רפואית, ביניהם ניתן למנות בין היתר:

• תביעות ביטוח לאומי
• תביעות נזקי גוף בבית המשפט
• תביעות ביטוח כגון תאונות תלמידים ותביעות סיעוד
• בדיקת כשירות לעריכת צוואה או ייפוי כוח מתמשך (שם נדרשת לרוב "תעודת רופא")
• תביעות אובדן כושר עבודה
• בקשה לתג חניה לנכה
• תביעות לפטור ממס לנכים

הרופא כמומחה רפואי

כמעט כל מבוטח אשר מבקש לממש זכויות רפואיות יעבור בשלב כלשהו בדיקה רפואית אצל רופא מוסמך אחד לפחות.

רופא מוסמך עשוי לחבוש שני "כובעים מקצועיים" עיקריים:

1. רופא מטפל: תפקידו לרפא או לשפר את מצבו של החולה.
2. מעריך / פוסק רפואי: רופא אשר מעריך את נכותו של המבוטח בהתאם לדין, כלומר מעין "שמאי גוף".

בדיני הנזיקין (למשל, תאונות עבודה, פציעות ברחוב וכדומה) בכלל ובדיני הביטוח הלאומי בפרט (למשל, נכות כללית, נפגעי עבודה, מחלת מקצוע, נפגעי פוליו, שירותים מיוחדים וכדומה), ישנו מקום חשוב לתפקידו של הרופא בכובעו השני, אשר בעיקר לו היכולת לכתוב חוות דעת רפואית מקצועית ביחס לנפגע.

בפעמים רבות מוגשות בהליך משפטי שתי חוות דעת או יותר, אחת מטעם הנתבע ואחת מטעם התובע.

ישנם מקרים שבהם מוגשות חוות דעת רפואיות מעמיקה יותר שכוללת מספר רב של תחומי רפואה – למשל בתביעת נכות כללית למוסד ביטוח הלאומי.

המומחה הרפואי – האינטרס הכלכלי

בתביעות רבות אשר מוגשות בהן חוות דעת מטעם שני הצדדים, קיימים לעיתים פערים בלתי נתפסים בין חוות הדעת של התובע, לבין חוות הדעת של הנתבע – והכל כשמדובר באותו נפגע וכששני הרופאים ערכו לו פחות או יותר את אותה הבדיקה להערכת נכותו.

ברוב המכריע של המקרים, אותם פערים מתקיימים בהתאם לאינטרס של הצד שהזמין את הבדיקה הרפואית.

כלומר, המומחה הרפואי מטעם הניזוק יעריך את נכותו בשיעור גבוה והמומחה הרפואי מטעם המזיק, יעריך את נכותו של הניזוק בשיעור נמוך.

נוכל להסיק מכך, שמצד אחד ייתכן ובאמת חלק מהרופאים מתייחסים למרכיב הנכות בהתאם לתפיסת עולמם, בין אם היא מחמירה יותר או פחות וככל שקיים פער כלשהו – הרי שמדובר בצירוף מקרים ותו לא.

מאידך, ייתכן ובאמת כללי המשחק מושפעים מאינטרסים כלכליים שעומדים מאחורי הבדיקה שנערכת על ידם.

נתון חשוב נוסף שנוכל ללמוד מהתנהלות זו, שהערכת הנכות אינה נחשבת למדע מדוייק.

התייחסות מעניינת לסוגייה זו הועלתה על ידע כב' השופט אליקים רובינשטיין בע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל:

"אפתח בהערה כי תיק זה מדגים באופן שכמעט אין למעלה הימנו את מה שבעיני הוא כשל קשה בשיטה הנוהגת בתביעות מעין אלה של חוות דעת רפואיות משני הצדדים. מבלי לפגוע באיש אין בר דעת יכול שלא להתרשם בתיקים רבים כי תוכן חוות הדעת קשור במזמין. בולט הפער בין חוות הדעת ש"במקרה" באו מטעם צד אחד והתומכות בגישתו אל מול אלה ש"במקרה" באו מטעם צד אחר והתומכות בגישתו. ועוד האם וכיצד ניתן מניה וביה להידרש להתייחסותם הקוטבית של מומחים רפואיים לפרקטיקות במחלקות ליולדות? האם וכיצד ניתן מניה וביה להידרש לכך שאף האבחנה באשר למחלה ממנה סובל המשיב אינה מוסכמת בין המומחים מומחה המשיב מגדירה כדיפלגיה ספסטית ואילו מומחה המערערת מגדירה כפרפלגיה ספסטית? האם ניתן מניה וביה – בשכל הישר הפשוט והבהיר – לקבל שרופא אחד ישקיף על המשיב רחמנא ליצלן כמעט כשבר כלי ואילו האחר יציג אותו כאדם מן היישוב הכשיר לעבודה במידה רבה מאד?"

פוסקים רפואיים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

בתביעות נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים ישנו דין מיוחד בכל הקשור לנושא חוות דעת רפואית.

בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נאסר על הצדדים להגיש חוות דעת רפואית מטעמם.

בהליך זה, ככל שהתובע טוען שנגרם לו נזק גוף עליו להציג "ראשית ראיה" לכך וככל שזו נמצאה, בית המשפט ימנה מומחה רפואי אובייקטיבי מטעמו אשר אינו אמור לפעול למען מי מהצדדים, אלא למען בית המשפט בבואו לעשות צדק.

היות שבית המשפט יכריע על זהות המומחה ויקבע איזה צד ישא בשכר טרחתו, אנו נצפה מהמומחה לפעול באובייקטיביות מלאה.

מומחה מטעם בית המשפט

לעיתים, קיים חשש שימונה אפוא, מומחה נייטרלי מטעם בית המשפט.

למשל, בתביעת רשלנות רפואית, עלול מומחה רפואי שימונה מטעם בית המשפט לחשוש להגיש חוות דעת מקצועית כנגד קולגה.

אנו יוצאים מתוך הנחה שבאופן יחסי מעטים הם העוסקים בענף הרפואה הקונוונציונלית, ומתוכם מעטים עוד יותר הם אלה המתמחים בענף מסויים – ובאופן ישיר לכך, גדלים הסיכויים לכך שמדובר בקולגות אשר יש ביניהם יחסי כבוד או חברות על רקע אישי או מקצועי.

ישנן קריאות להשוות את השיטה הנהוגה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, גם לחוקים אחרים ולאסור כתיבת חוות דעת רפואית פרטית.

יחד עם זאת, פתרון זה אינו יפתור את כל האתגרים עימם נאלצים עורכי דין להתמודד בבואם לפעול עבור מיצוי מירבי של זכויות שולחיהם.

הצדדים ישאו ויתנו בעיקר על עצם מינויו של מומחה בתחום מסויים, על זהותו ועל הצד אשר ישא בהוצאות בדיקתו.

למשל, אם מתמנה מומחה רפואי על ידי בית משפט שדעתו נעולה על "אסכולה רפואית" (למשל, רופא שבמסגרת משנתו הרפואית אינו מאמין שהקלדות רבות במקלדת עלולות לגרום ל"תסמונת התעלה הקרפלית" בשורש כף היד), סביר להניח שעוד בשלב המינוי ייחרץ גורלו של נפגע אשר יבקש לקשור את פגיעתו באופן הנוגד או תואם לאותה אסכולה רפואית – והתוצאה תהיה חוות דעת רפואית לא הוגנת.

דוגמה נוספת: נפגע יחשוש למינויו של מומחה רפואי אשר משתף פעולה כדרך קבע עם חברת הביטוח שמבטחת את המעוול.

במקרים אלה, קיים חשש שהוא יימנע מלחוות דעה המנוגדת לאינטרס שלה, שהיא הרי מספקת לו עבודה רבה.

עורכי דין נזקי גוף יערוך בדיקה מקיפה על הרופא וינסו להתחקות אחר גישתו ומידת "נדיבותו" בבואו לפסוק אחוזי נכות.

---

כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי

---

מאמרים בנושא

---

קישורים חיצוניים

ההסתדרות הרפואית לישראל (הר"י) – הרופא כעד מומחה

אתר כל זכות – חוות דעת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית

09/02/2020