הכלל הוא שניתן להגיש תביעה לנכות כללית עד גיל פרישה ואולם, מכוח סעיף 296 (א) לחוק הביטוח הלאומי ניתן להגיש כל תביעה לגמלה בכסף בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה – כך שבפועל ניתן להגיש תביעה לנכות כללית גם לאחר 12 חודשים מגיל הפרישה.
סעיף זה אינו מרחיב את מועד הזכאות, אלא רק את מועד הגשת התביעה בפועל.
בענף נכות כללית, גיל פרישה לגברים הוא 67 וגיל הפרישה לנשים הוא 62, ואולם – חשוב לדעת שהיום הקובע לקביעת נכות שמזכה בקצבה הוא עד יום הפרישה.
מצבים אפשריים להמחשה
ננסה להמחיש את מורכבות הנושא באמצעות הדוגמאות הבאות:
בדיקה בוועדה רפואית לאחר גיל פרישה
מבוטח הגיש תביעה לנכות כללית חודש לפני גיל פרישה. הוועדה הרפואית נקבעה לו למועד שלאחר חודש מאז הגיעו לגיל פרישה. כל ליקוייו אובחנו ותועדו במסמכים הרפואיים לפני הגיעו לגיל פרישה.
במקרה זה המבוטח יהיה זכאי למלוא הזכויות, ככל שיימצא שהוא עומד ביתר הזכויות שקבועות בחוק.
יצוין שהמבוטח יהיה זכאי ליתר הזכויות כאמור, גם אם הוועדה הרפואית דחתה את תביעתו וועדה רפואית לעררים קיבלה את תביעתו.
כל עוד מועד התקיימותם של הליקויים נקבע לפני גיל פרישה – הן ייזקפו לזכותו.
ליקויים שהתגלו לאחר גיל פרישה
מבוטח הגיש תביעה לנכות כללית לפני גיל פרישה. הוועדה הרפואית נקבעה לו לפני הגיעו לגיל פרישה.
למבוטח נמצאו שלושה ליקויים: סוכרת שמטופלת על ידי דיאטה וכדורים, פריצת דיסק והפרעת הסתגלות. כל הליקויים אובחנו לפני גיל פרישה.
הוועדה הרפואית קבעה למבוטח נכות בשיעור של 38% ודחתה את תביעתו והמבוטח הגיש בקשה לערעור ויום לאחר מכן הוא הגיע לגיל פרישה.
שבוע לפני קיום הוועדה הרפואית לעררים – התגלתה לו רטינופתיה קשה בעיניים והוא התעוור בעין שמאל (סיבוך של סוכר).
הוועדה הרפואית לעררים מצאה שהוא עובר את הרף הרפואי מאחר שהובאו לידיה מסמכים רפואיים עדכניים המעידים על רטינופתיה סוכרתית קשה והיא קבעה לו נכות משוקללת בשיעור של בשיעור של 82%.
אותו מבוטח לא יהיה זכאי לקצבת נכות כללית ככל שהוועדה תקבע שלולא הרטינופתיה הוא לא היה עובר את הרף הרפואי הנדרש.
במקרה זה – היווצרות הפגימה שמזכה בקצבה התקיימה לאחר הגיעו של המבוטח לגיל פרישה ולכן נגרעה ממנו הזכאות לקצבת נכות כללית.
הגשת תביעה לנכות כללית לאחר גיל פרישה
למשל, אם מבוטח הגיש תביעה לנכות כללית בתוך 12 חודשים לאחר גיל פרישה הוא הצליח להשיג ראיות רפואיות שכל הליקויים התהוו לפני הגיעו לגיל פרישה. במקרה זה, המבוטח יהא זכאי לקבל את זכויותיו כאילו הגיש את התביעה לפני גיל הפרישה.
ואולם, יש לזכור שהוועדה הרפואית אינה עוסקת בשאלת הקצבה והזכאות לה אלא רק בשיעור הנכות ומועד תחולתה.
אם יעמדו בפני הוועדה הרפואית מסמכים רפואיים המעידים על ליקויים שהתהוו לאחר גיל פרישה, הוועדה עשויה לקבוע נכות שתחולתה לאחר גיל פרישה – אך בשקלול הסופי אותו ליקוי לא ייחשב כלל.
ניהול תביעת נכות כללית בסמוך לגיל הפרישה
עורך דין ביטוח לאומי מיומן יפעל על מנת לאתר ליקויי משנה שעשויים להתקיים כתוצאה מליקויים קיימים.
למשל, אם מבוטח סובל מסוכרת – יש לבדוק ביסודיות אם מתקיימים סיבוכים כתוצאה מהמחלה אשר עשויים לשפר באופן דרמטי את שיעור הנכות.
ישנן פגימות רבות שניתן דרכן להתאים ליקויי משנה לספר המבחנים ובכך לקבל הלכה למעשה נכויות נוספות על מחלה אחת בודדת. ישנם ליקויים שנקבעו על בסיס פונקציונאלי שעשויים להעצים בצורה משמעותית את הקביעה הסופית עבור אותה פגימה.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
