fbpx
השגחה בענף שירותים מיוחדים

< חזרה לעמוד מאמרים


נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת.

מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים.

אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL וב-IADL היא גבוהה.

הצורך בהשגחה בראי החוק

"השגחה" מוגדרת בסעיף 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), תשל"ט-1978 כך:

"השגחה" – השגחה ופיקוח על הנכה למניעת סכנה לעצמו ולאחרים;

התקנות אינן מגדירות אם מדובר בליקוי נפשי (למשל, סיכיזופרניה קשה) או רפואי (למשל, אפילספיה או היפוגליקמיה) – אלא ברכיב הפונציונלי של "סכנה".

הצורך בהשגחה בראי הביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי מצידו, נוהג להתעלם מהוראות החוק והוא קבע נוהל שנוי במחלוקת שלפיו ההשגחה תינתן רק למי שסובל מהפרעות נפשיות.

לרוב, חוסר ההבנה של הפוסקים הרפואיים מניע אותם לפעול על פי חוזר המוסד לביטוח לאומי למרות שהוועדות הרפואיות אינן כפופות לו.

מעבר לעובדה שמדובר בצמצום הוראת חוק מפורשת, הרי גם שממילא הוועדות הרפואיות אינן כפופות לנהלי המוסד לביטוח לאומי.

הבחנה בין סוגי השגחה

רבים נוטים לטעות בין "השגחה" כהגדרתה בתקנות לבין השגחה ספציפית למצבים מסוימים.

השגחה בזמן מקלחת או השגחה בזמן הליכה אינן נחשבות להשגחה למניעת סכנה לנכה או לאחרים.

רכיב ההשגחה מתאים יותר למצבים שבהם הנכה זקוק להשגחה באופן קבוע ומתמשך עקב מצבים פתאומיים ובלתי צפויים, למשל התקפי אפילפסיה או מצב נפשי מעורער.

ואולם, בדב"ע (ארצי) 05-347-נו המוסד לביטוח לאומי – פנינה סנוב נדחה ערעורו של המוסד לביטוח לאומי לאחר שבית הדין האזורי קבע שקשיש שמתגוררת בגפה וסובלת מנפילות חוזרות זכאית להכרה ברכיב ההשגחה המלאה למניעת סכנה על גופה.

אמנם פסק הדין עסק בעניין ענף סיעוד שהוא המקביל לענף שירותים מיוחדים לנכים שעברו את גיל הפרישה – אך בפועל, מבחינה משפטית מדובר בסוגיה דומה.

כמו כן, יש להבחין בין השגחה שניתנת במסגרת ענף שירותים מיוחדים (וסיעוד) לבין ההשגחה שנקבעת לילד נכה.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים נוספים בנושא