עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי.
ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה.
הליך ההכרה מול פקיד התביעות
בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת מקצוע והאם יש קשר סיבתי ביניהם לבין הליקויים הרפואיים.
האתגר המורכב ביותר במימוש זכויות עקב הידבקות בוירוס הקורונה במהלך העבודה הוא ההוכחה המעשית שההדבקה אכן ארעה בעבודה.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, וירוס הקורונה הצליח להגשים את תכליתו הגנטית ולשכפל את עצמו לבני אדם רבים.
מתוך ההנחה שרוב האנשים מעבירים את רוב שעות היממה מחוץ לעבודה – הרי שקם הקושי להוכיח שההדבקה ארעה עקב העבודה.
בעוד שנקבע בפסיקה ענפה שבביטוח הסוציאלי "אם יש ספק – הוא לטובת המבוטח", בפועל הביטוח הלאומי אינו ממהר לפעול על פי הפסיקה והוא מערים קשיים רבים לפונים למפתן דלתו.
ככל שיצליח התובע להוכיח שההדבקה אירעה כתוצאה מהעבודה ותוכר תביעתו הוא יהיה זכאי לעמוד בפני ועדות רפואיות ולהוכיח את פגימותיו.
הכרה בליקויים הרפואיים לחולי קורונה בעבודה
בענף נפגעי עבודה, מעבר להכרה באירוע כתאונת עבודה (או מחלת מקצוע) יש משמעות גם להכרה בליקוי הרפואי.
כך למשל, יכול להיות מצב שבו עובד חלה בקורונה – אך לא יוכר לו ליקוי רפואי בגין הגבלות תנועה עקב בעיה אורטופדית שאינה קשורה למחלת הקורונה.
מהטעם שמחלת הקורונה היא מחלה חדשה שהשלכותיה הן רחבות ומשתנות, הלכה למעשה פקיד התביעות של הביטוח הלאומי אינו מפרט את הליקויים הספציפיים שהוכרו – אלא מציין "מחלת קורונה".
המשמעות היא שהבוטחים רשאים לקבל את יומם בפני הוועדות הרפואיות ולטעון בפניהם את טענותיהם בדבר הליקויים הרפואיים שנגרמו להם כתוצאה ממחלת הקורונה.
הכרה בליקויים הרפואיים של חולי קורונה כתוצאה מחשיפה לעבודה
המבוטח יזומן לוועדות רפואיות בהתאם למסמכים הרפואיים שהוא יציג בתביעה לדמי פגיעה, ואולם הוועדה הרפואית רשאית מיוזמתה או לבקשת המבוטח לבקש ועדות נוספות בהתאם גם במעמד הוועדה.
יצוין, שעדיין קיים קושי להעריך אם ליקוי מסוים הוא השלכה של מחלת הקורונה או קיים מסיבה אחרת.
לצורך כך נעזרים בתיק הרפואי, במחלות הרקע (ככל שיש) ומנווטים בין הידע הרפואי המתחדש ביחס למצב הרפואי הכללי בעבר ובהווה. מסיבה זו, מומלץ להסתייע בעורך דין עם הבנה יסודית בדיני הביטוח לאומי ועם ניסיון מוכח בניהול תביעות נפגעי עבודה כתוצאה מחשיפה לחולה קורונה בעבודה.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
