fbpx

< חזרה לעמוד מאמרים


תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea) מתאפיינת בהפסקות נשימה במהלך השינה ואשר פוגעת באופן משמעותי באיכות השינה.

הסימפטום העיקרי שמשפיע מבחינה פונקציונלית על כושר העבודה לאדם שסובל מדום נשימה בשינה הוא עייפות במהלך היום.

ואולם, בעוד שעייפות במהלך היום עשויות לסייע לנכה לקבוע דרגת אי-כושר גבוהה יותר, מנגד קיים סיכוי שרופא הוועדה הרפואית ידווח למרב”ד אודות מצבו של המטופל.

אחד הטיפולים העיקריים בתסמונת דום נשימה בשינה הוא שימוש במכשיר CPAP בזמן השינה.

יד נשית אוחזת בהגה מכונית

כדאי גם לקרוא את המאמר:

שלילת רישיון נהיגה על ידי ועדה רפואית

סעיפי ליקוי של דום נשימה בשינה

ספר הליקויים אינו מכיל סעיפים ספציפיים של תסמונת דום נשימה בשינה ולכן הוועדות הרפואיות קובעות סעיף ליקוי מותאם בתביעות לנכות כללית:

  • סעיף 3 לספר הליקויים – “מחלות הבלוטות להפרשה פנימית (בלוטות התריס, מצר התריס, יתרת המוח, יתרת הכליה)“.
  • סעיף 5 לספר הליקויים – “מחלות ריאה כרוניים

המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם נהלים ברורים לעניין יישום הסעיף המותאם ולכן חוסר האחידות גורם לאי-צדק עבור חלק מהמבוטחים.

כשמדובר בתסמונת דום נשימה בשינה, יש חוסר אחידות בהחלטות של הוועדות הרפואיות ולכן במקרים באים נאלצים בתי הדין לעבודה להכריע בסוגייה.

אופן קביעת הנכות

ספר “תדריך לרופא נכות כללית” מחודש יוני 2013 אשר נועד להנחות את הרופאים בעניין החלטותיהם – אינו מציין נהלים ברורים לעניין קביעת סעיף הליקוי המותאם באופן אחיד.

ההנחיה מנוסחת באופן “מעורפל” לעניין הסעיף המותאם שמתאים (סעיף 3 או 5 מותאם) וכך כם את שיעור דרגת הנכות בהתאם לערכים מספריים.

הערך המוביל שיכריע את חומרת המחלה בהתאם לסעיפים המותאמים הוא מספר הפסקות הנשימה ללילה.

אין הלימה, ולו בדוחק – בין ההגדרה הרפואית ל”הפרעה חסימתית קשה” לבין הגדרת המוסד ביטוח הלאומי לעניין הנכות של “הפרעה חסימתית קשה”.

הפרעה חסימתית קשה מבחינה רפואית, עלולה להתקבל כהפרעה חסימתית בינונית בעיני המוסד לביטוח לאומי כשהמתודולוגיה לאבחנה לוקה בחסר.

נהלי המוסד לביטוח לאומי לקביעת סעיף ליקוי (דום נשימה בשינה)

אבחנת דום נשימה בשינה

אבחנה של תסמונת דום נשימה בשינה נעשית באמצעות מכשור רפואי שמחובר לחולה בזמן השינה.

ישנן שתי דרכים עיקריות לבצע בדיקת דום נשימה בשינה: בדיקה ביתית ובדיקה בתנאי מעבדה.

כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגיה הרפואית מושאלת לחולה ערכת בדיקה ביתית בכדי שהוא יבצע את הבדיקה באופן עצמאי.

לעומת זאת, בדיקה בתנאי מעבדה נעשית כשהחולה ישן במעבדת שינה, תוך שהציוד הרפואי מחובר אליו. בדיקה זו מסייעת מטבע הדברים בתיעוד ובקרה טובים יותר – אך היא לדעת רופאים רבים היא לא נחשבת לאמינה יותר באופן משמעותי מבדיקה ביתית.

הבדיקה בתנאי מעבדה כרוכה בעלויות גבוהות בהרבה מבדיקות שנעשות בבית על ידי הערכה הביתית ולכן קופות החולים אינן ממהרות לשלוח חולים לבדיקות בתנאי מעבדה.

מבחינה רפואית, הבדיקה הביתית נחשבת לאמינה מספיק באופן שישקף נכונה את תוצאותיה ויסייע לרופא לטפל באופן המיטבי בחולה – ואולם מבחינת המוסד ביטוח הלאומי, בדיקה זו אינה מהווה את ה-Gold standard” בכל הקשור לאיכותה.

על פי נוהל של המוסד לביטוח לאומי מיום 13/06/2012 שנקבע על ידי רופא המוסד דאז ד”ר מריו סקולסקי, הוחלט כי הרופאים במוסד לביטוח לאומי יסתמכו על תוצאות בדיקת מעבדה מלאה שנערכה במעבדת שינה בלבד.

כשמגיע מיוצג לוועדה הרפואית כשהוא מצויד בבדיקה ביתית, הוא עלול שלא לקבל נכויות עבור דום נשימה בשינה – וזאת בפעמים רבות מניסיוננו, מבלי שהוועדה הרפואית תיידע אותו בדבר הנוהל אשר אינו מכבד את אופן הבדיקה.

התקשרו עכשיו! 077-3500830

[]
1 Step 1
או מלאו את הפרטים ואנו נשוב אליכם במהרה
keyboard_arrow_leftPrevious
Nextkeyboard_arrow_right

בדיקת דום נשימה בשינה בתנאי מעבדה

כאמור, קופות החולים אינן ממהרות לשלוח את מבוטחיהן לבדיקות שינה בתנאי מעבדה עקב עלותן הגבוהה והפער המינורי שביניהן, ככל שהוא בכלל קיים.

אם כן, נשאלת השאלה – כיצד ייבדק החולה בבדיקה בתנאי מעבדה?

בפני המבוטח עומדות שתי אפשרויות עיקריות: לגשת מיוזמתו למכון שינה ולשלם עבור הבדיקה באופן פרטי, או לדרוש מהמוסד הלאומי שיפנה את המבוטח לבדיקה ובכך הוא יישא בעלותו.

הדרישה מהמוסד לביטוח לאומי להפנות את המבוטח לבדיקה ולשאת בתשלומה היא צודקת והכרחית בנסיבות העניין, היות שנהליו (השנויות במחלוקת לכשעצמן) מציבות למעשה מחסום דיוני ממשי בפני המבוטח.

קשה מאוד להתעלם מהקושי שהפניה לבדיקה על חשבון המוסד לביטוח לאומי, מסיבה אחת עיקרית:

כשהמוסד לביטוח לאומי מפנה אדם לבדיקה במכון חיצוני, אותו מכון למעשה “נהנה” מ”לקוח נאמן וכבד” אשר מספק לו כמויות עצומות של עבודה.

ישנו חשש שאותו מכון ינסה להטות במידה מסוימת (הטיית הספק) את תוצאות הבדיקה על מנת “לרצות” את המוסד לביטוח הלאומי ולקבל לידיו לקוחות שבויים חדשים.

יודגש, שאין שום כוונה להאשים את המוסד לביטוח לאומי שהוא מבקש באופן מפרש מבעלי המכון להטות את הבדיקות – אלא מדובר בחשיבה שכנועה לתרחישי ההיגיון ושמעלה חשש כבד לניגוד עניינים שעלול להשפיע לרעה על מיצוי זכויות המבוטחים.

בדיקה פרטית לעומת זאת, עלולה לשאת בעלות של 1,000-2,000 ₪ פחות או יותר – ובכך אין בכיסם של המבוטחים לממנה בעצמם.

הקשר בין דום נשימה בשינה לבין רישיון הנהיגה

אחד הסימפטומים של תסמונת דום נשימה בשינה הוא תחושת העייפות שאותה חשים החולים בה עקב בעיות השינה.

מסיבה זו, קיימת גישה לפיה יש סיכון מסוים לאדם שלוקה בתסמונת, ושהוא אינו מטופל על ידי מכשיר הCPAP להוות סכנה לעצמו ולסביבה בזמן שהוא נוהג.

בתוך מכשיר הCPAP ישנו כרטיס זיכרון אשר מתעד את שינתו של החולה ובכוחו להוכיח שהחולה אכן משתמש במכשיר ולכמה זמן.


כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי


מאמרים נוספים בנושא

שתף עם חבר