תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea) מתאפיינת בהפסקות נשימה במהלך השינה אשר פוגעות באופן משמעותי באיכות השינה.
הסימפטום העיקרי שמשפיע מבחינה פונקציונלית על כושר העבודה לאדם שסובל מדום נשימה בשינה הוא עייפות במהלך היום.
ואולם, בעוד שעייפות במהלך היום עשויות לסייע לנכה לקבוע דרגת אי-כושר גבוהה יותר, מנגד קיים סיכוי שרופא הוועדה הרפואית ידווח למרב"ד אודות מצבו של המטופל.
אחד הטיפולים העיקריים בתסמונת דום נשימה בשינה הוא שימוש במכשיר CPAP בזמן השינה.
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"שלילת רישיון נהיגה על ידי ועדה רפואית"
סעיפי ליקוי של דום נשימה בשינה
ספר הליקויים אינו מכיל סעיפים ספציפיים של תסמונת דום נשימה בשינה ולכן הוועדות הרפואיות קובעות סעיף ליקוי מותאם בתביעות לנכות כללית:
- סעיף 3 לספר הליקויים – "מחלות הבלוטות להפרשה פנימית (בלוטות התריס, מצר התריס, יתרת המוח, יתרת הכליה)".
- סעיף 5 לספר הליקויים – "מחלות ריאה כרוניים"
המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם נהלים ברורים לעניין יישום הסעיף המותאם ולכן חוסר האחידות גורם לאי-צדק עבור חלק מהמבוטחים.
כשמדובר בתסמונת דום נשימה בשינה, יש חוסר אחידות בהחלטות של הוועדות הרפואיות ולכן במקרים באים נאלצים בתי הדין לעבודה להכריע בסוגייה.
אופן קביעת הנכות
ספר "תדריך לרופא נכות כללית" מחודש יוני 2013 אשר נועד להנחות את הרופאים בעניין החלטותיהם – אינו מציין נהלים ברורים לעניין קביעת סעיף הליקוי המותאם באופן אחיד.
ההנחיה מנוסחת באופן "מעורפל" לעניין הסעיף המותאם שמתאים (סעיף 3 או 5 מותאם) וכך כם את שיעור דרגת הנכות בהתאם לערכים מספריים.
הערך המוביל שיכריע את חומרת המחלה בהתאם לסעיפים המותאמים הוא מספר הפסקות הנשימה לשעה.
אין הלימה, ולו בדוחק – בין ההגדרה הרפואית ל"הפרעה חסימתית קשה" לבין הגדרת המוסד ביטוח הלאומי לעניין הנכות של "הפרעה חסימתית קשה".
הפרעה חסימתית קשה מבחינה רפואית, עלולה להתקבל כהפרעה חסימתית בינונית בעיני המוסד לביטוח לאומי כשהמתודולוגיה לאבחנה לוקה בחסר.
יש לציין שעל פי רוב, תסמונת דום נשימה בשינה לבדה לא תקנה דרגת אי-כושר שמזכה בקצבה למעט במקרים חריגים.
אבחנת דום נשימה בשינה
אבחנה של תסמונת דום נשימה בשינה נעשית באמצעות מכשור רפואי שמחובר לחולה בזמן השינה.
ישנן שתי דרכים עיקריות לבצע בדיקת דום נשימה בשינה: בדיקה ביתית ובדיקה בתנאי מעבדה.
כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגיה הרפואית מושאלת לחולה ערכת בדיקה ביתית בכדי שהוא יבצע את הבדיקה באופן עצמאי.
לעומת זאת, בדיקה בתנאי מעבדה נעשית כשהחולה ישן במעבדת שינה, תוך שהציוד הרפואי מחובר אליו. בדיקה זו מסייעת מטבע הדברים בתיעוד ובקרה טובים יותר – אך היא לדעת רופאים רבים היא לא נחשבת לאמינה יותר באופן משמעותי מבדיקה ביתית.
הבדיקה בתנאי מעבדה כרוכה בעלויות גבוהות בהרבה מבדיקות שנעשות בבית על ידי הערכה הביתית ולכן קופות החולים אינן ממהרות לשלוח חולים לבדיקות בתנאי מעבדה.
מבחינה רפואית, הבדיקה הביתית נחשבת לאמינה מספיק באופן שישקף נכונה את תוצאותיה ויסייע לרופא לטפל באופן המיטבי בחולה – ואולם מבחינת המוסד ביטוח הלאומי, בדיקה זו אינה מהווה את ה-Gold standard" בכל הקשור לאיכותה.
על פי נוהל של המוסד לביטוח לאומי מיום 13/06/2012 שנקבע על ידי רופא המוסד דאז ד"ר מריו סקולסקי, הוחלט כי הרופאים במוסד לביטוח לאומי יסתמכו על תוצאות בדיקת מעבדה מלאה שנערכה במעבדת שינה בלבד.
כשמגיע מיוצג לוועדה הרפואית כשהוא מצויד בבדיקה ביתית, הוא עלול שלא לקבל נכויות עבור דום נשימה בשינה – וזאת בפעמים רבות מניסיוננו, מבלי שהוועדה הרפואית תיידע אותו בדבר הנוהל אשר אינו מכבד את אופן הבדיקה.
בדיקת דום נשימה בשינה בתנאי מעבדה
כאמור, קופות החולים אינן ממהרות לשלוח את מבוטחיהן לבדיקות שינה בתנאי מעבדה עקב עלותן הגבוהה והפער המינורי שביניהן, ככל שהוא בכלל קיים.
אם כן, נשאלת השאלה – כיצד ייבדק החולה בבדיקה בתנאי מעבדה?
בפני המבוטח עומדות שתי אפשרויות עיקריות: לגשת מיוזמתו למכון שינה ולשלם עבור הבדיקה באופן פרטי, או לדרוש מהמוסד הלאומי שיפנה את המבוטח לבדיקה ובכך הוא יישא בעלותו.
הדרישה מהמוסד לביטוח לאומי להפנות את המבוטח לבדיקה ולשאת בתשלומה היא צודקת והכרחית בנסיבות העניין, היות שנהליו (השנויות במחלוקת לכשעצמן) מציבות למעשה מחסום דיוני ממשי בפני המבוטח.
קשה מאוד להתעלם מהקושי שהפניה לבדיקה על חשבון המוסד לביטוח לאומי, מסיבה אחת עיקרית:
כשהמוסד לביטוח לאומי מפנה אדם לבדיקה במכון חיצוני, אותו מכון למעשה "נהנה" מ"לקוח נאמן וכבד" אשר מספק לו כמויות עצומות של עבודה.
ישנו חשש שאותו מכון ינסה להטות במידה מסוימת (הטיית הספק) את תוצאות הבדיקה על מנת "לרצות" את המוסד לביטוח הלאומי ולקבל לידיו לקוחות שבויים חדשים.
יודגש, שאין שום כוונה להאשים את המוסד לביטוח לאומי שהוא מבקש באופן מפרש מבעלי המכון להטות את הבדיקות – אלא מדובר בחשיבה שכנועה לתרחישי ההיגיון ושמעלה חשש כבד לניגוד עניינים שעלול להשפיע לרעה על מיצוי זכויות המבוטחים.
בדיקה פרטית לעומת זאת, עלולה לשאת בעלות של 1,000-2,000 ₪ פחות או יותר – ובכך אין בכיסם של המבוטחים לממנה בעצמם.
הקשר בין דום נשימה בשינה לבין רישיון הנהיגה
אחד הסימפטומים של תסמונת דום נשימה בשינה הוא תחושת העייפות שאותה חשים הלוקים בה עקב בעיות השינה.
מסיבה זו, קיימת גישה לפיה יש סיכון מסוים לאדם שלוקה בתסמונת, ושהוא אינו מטופל על ידי מכשיר הCPAP להוות סכנה לעצמו ולסביבה בזמן שהוא נוהג.
בתוך מכשיר הCPAP ישנו כרטיס זיכרון אשר מתעד את שינתו של החולה ובכוחו להוכיח שהחולה אכן משתמש במכשיר ולכמה זמן.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]