
אירוע חריג על פי הפסיקה הוא אירוע מפתיע ולא שגרתי אשר גרם במישרין לנזק גופני או נפשי כגון שבץ מוחי או אירוע לבבי.
על פי התפיסה המשפטית, הימצאות במתח תמידי במקום העבודה אינה גורמת לאירועים אלה ולכן נדרש לאתר אירוע חריג הגורם לעקה (סטרס).
אירוע חריג נדרש להתקיים בתביעות אשר נדרש בהן רכיב "קשר סיבתי", למשל נפגעי עבודה ונפגעי איבה.
מהו אירוע חריג?
מבין כל הסטרס התמידי שבו מצויים עובדים על דרך השיגרה, בפעמים רבות נופלת תביעתם כנגד המוסד לביטוח לאומי ללא שום דרך לתקנה.
הסיבה היא – שהם כשלו בלתאר אירוע חריג והם סמכו את ידיהם מחוסר ידע בלחץ התמידי שבו הם היו מצויים בעבודתם.
יש להתחקות ביסודיות אחר כל האירועים שקדמו לפגיעה על מנת לנסות ולאתר איזה אירוע היה פתאומי, שעוצמתו היא כזו שיכל להיגרם הנזק הגופני או הנפשי בגינו.
בעוד שבחלק גדול מהמקרים הנפגעים מתקשים לאתר את התקיימותו של האירוע החריג, בפעמים רבות ניתן גם למצוא שני אירועים חריגים או יותר ויש לבחור ביניהם.
הבחירה אינה פשוטה בהכרח משום שיש לזכור שתביעה נגד המעסיק היא אפשרית אם האירוע החריג נגרם כתוצאה מהתרשלותו.
עורך דין מיומן יידע לזהות את מכלול הנתונים והראיות, בראייה משפטית ורפואית רחבה ולהכריע בדבר האירוע החריג שיביא למיצוי אופטימלי של כלל זכויות הנפגע.
משך הזמן בין אירוע חריג לנזק
נתון קריטי שצריך לדעת הוא שמדובר באסכולה שמשלבת רפואה ומשפט ולכן אין הכרעה בשאלה כמה זמן צריך לעבור בין האירוע החריג לנזק הגופני.
בעוד שחלק מהרופאים סבורים שנדרש יום או יומיים, ישנם רופאים אחרים שמחזיקים באסכולה רפואית שונה שלפיה גם שבוע ימים הוא מספיק.
מסיבה זו, אם מתקיים יותר מאירוע חריג פוטנציאלי אחד, יש לקחת בחשבון גם את פער הזמן שבין האירוע החריג לנזק.
רקע רפואי קודם
נתון נוסף שהוא קרדינלי להכרעת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לנזק הוא הרקע הרפואי הקודם של הנפגע.
למשל, עובד שהוא מעשן כבד או חולה בסוכרת עבר אירוע חריג בעבודתו ונגרם לו אירוע מוחי או אירוע לבבי.
מעבר לקושי האינהרנטי שיש בין האירוע החריג לנזק, נכנס נתון נוסף שעלול להשפיע על ההכרעה וזאת מבלי שום קשר לעוצמתו של האירוע החריג ולתכיפותו לנזק.
הפסיקה קובעת שגם אם קיים רקע רפואי קודם או שקיימות נסיבות אחרות שעלולות היו לגרום לנזק – די להוכיח שהאירוע החריג החיש את הפגיעה ב-20% או יותר.
נתון זה מקל מאוד על נפגעים שלהם רקע רפואי קודם והוא מסייע רבות לנפגעים לממש את זכויותיהם.
ואולם, במקרים אלה המוסד לביטוח לאומי אינו מקל עם הנפגעים ובפעמים רבות הוא דוחה את תביעתם על מנת להביא את הסוגיה בפני בית הדין.
מדובר בנתונים מעורפלים ("החיש ב-20%") אשר אינם ניתנים למדידה באמצעים אובייקטיביים או חישובים אריתמטיים.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]