צליחת ועדה רפואית דורשת הכנה מוקדמת וגיבוש אסטרטגיה רפואית ומשפטית מדויקת.
ישנם לא מעט מצבים שבהם תכנון נכון מראש של אופן הצגת הליקויים הרפואיים בשילוב עם אופן טיעון נכון יהוו מרכיב קריטי לעניין התוצאה הסופית.
על מנת להפיק את המירב במסגרת ההליך, לעיתים נדרשים מספר שבועות על מנת להיות מוכנים להופיע בפני הוועדה הרפואית.
מאמר זה עוסק בהכנות לקראת הוועדה הרפואית – ולהשלמת התמונה, מומלץ לקרוא גם את המאמר המקביל "כיצד להתנהג בוועדה הרפואית".
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"כיצד להתנהג בוועדה הרפואית"
ערכו רישום של התלונות הרפואיות
העלו את תלונותיכם על הכתב טרם הוועדה הרפואית על מנת לשנן ולהשתפר באופן הצגת הליקויים.
בזמן הוועדה מצוי הנבדק בלחץ רב תוך ובפעמים רבות רופאי הוועדה אינם מתחשבים בנבדק מהבחינה הזאת.
לא פעם קורא שהנבדק עומד בפני "מסך שחור" והוא מתקשה לדייק במילותיו.
רישום מסודר של התלונות עלול לספק ביטחון רב לנבדק ובמקרה של אי-יכולת לטעון מכל סיבה שהיא, ניתן גם למסור את הרישום לידי הוועדה הרפואית.
ערכו סימולציות
כדאי לערוך סימולציות לתלונותיך בפני הוועדה הרפואית מספר רב של פעמים – בפני אדם קרוב.
ככל שתתאמן יותר על אופן הטיעון – באופן טבעי תדע יותר כיצד להתנהג בוועדה רפואית – ברגע האמת.
סימולציה עשויה לחזק את ביטחונך ברגע האמת במהלך הוועדה עצמה ומסייעת לזכור את הטענות שברצונך לשטוח בפניה.
כדאי לעודד את האדם שבפניו אתה עורך את הסימולציה להתנהל כחבר הוועדה, לאתגר ולשאול שאלות ובכך עשויות לעלות נקודות חשובות שלא עלו קודם לכן.
ידיעת התחום הרפואי של הוועדה
לפני שתתכונן לוועדה הרפואית, תברר לאיזה תחום רפואי היא משתייכת.
למשל, בתביעה לנכות כללית. שהינך טוען בה לנכות אורטופדית ופסיכיאטרית – אמורות להתקיים שתי ועדות רפואיות שונות. ועדה אחת עם רופא אורטופד והשנייה עם רופא פסיכיאטר.
לפני כל התייצבות לוועדה בדוק באיזה תחום רפואי היא נערכת ותיערך בהתאם.
ערכו את כל הבדיקות הרפואיות הנחוצות
יש לערוך את כל הבדיקות הרפואיות הנחוצות על מנת להוכיח את טענותיכם לפני הגעתכם לוועדה הרפואית, ולכך מספר טעמים:
ראשית, לוועדה הרפואית יש סמכות לשלוח אתכם לבדיקות רפואיות למכוני בדיקה מטעם המוסד לביטוח לאומי ומידת האובייקטיביות שלהם שנויה במחלוקת.
מהניסיון הרב של משרדנו קיימים פערים עצומים בין תוצאותיהן של הבדיקות האובייקטיביות שעובר המבוטח במסגרת הרפואה הפרטית לבין תוצאותיהן של הבדיקות הרפואיות מטעם מכוני הבדיקה של המוסד לביטוח לאומי.
בנוסף, ישנם סעיפי לקוי מסוימים שנהלים לגביהם קובעים את סוגי הבדיקה הנחוצים לצורך קביעתם בפועל.
למשל, תסמונת CTS תיבדק בהתאם לתוצאות בדיקת EMG ואילו מבחינה רפואית יאובחן הלוקה בה גם באמצעות בדיקה קלינית (למשל, תוצאה חיובית של "מבחן טינל").
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]
