המרחב הציבורי שאנו רגילים לפסוע בו על דרך השיגרה, מכיל לא מעט מפגעים פוטנציאליים – שחלקם צפויים וחלקם נדירים בהתרחשותם.
ניתן לומר, שאחד המקרים הנדירים ביותר הוא נפילת עץ על אדם, אירוע שעלול לגרום לנזקי גוף קשים ביותר לנפגע.
אדם שנפגע כתוצאה מנפילת עץ עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי שעומד בהלימה לנזק שנגרם לו.
ישנן שתי עילות עיקריות שעשויות לסייע לנפגע כתוצאה מנפילת עץ בתביעתו נגד הרשות המקומית.
העילה הראשונה היא "הפרת חובה חקוקה" לפיה הפרה הרשות המקומית את חובותיה כלפי הנפגע מכוח החוק – בין היתר מכוח סימן ב' של פקודת העיריות.
העילה השניה היא עוולת הרשלנות בהתאם לסעיף 35 בפקודת הנזיקין.
יצוין, שאחריות העירייה כלפי נזקים שנגרמים כתוצאה מנפילת עץ היא הן בעניין נזקי גוף והן בעניין נזקי רכוש (למשל, נזקים לרכב) ואולם מאמר זה מתמקד אך ורק בתחום נזקי הגוף.
כדאי גם לקרוא את המאמר:
"חוות דעת רפואית"
אחריות הרשות המקומית על פי החוק
פקודת העיריות [נוסח חדש] היא המקור הנורמטיבי והחוקי להסדרת סוגיית הרשויות המקומיות – החל מכינונן ועד חובותיהן.
סימן ב' של הפקודה נושא את הכותרת "חובותיה של עיריה" והוא מכיל בין היתר הוראה כללית שמקימה לנפגע עילת תביעה כנגד הרשות המקומית כתוצאה מנפילת עץ.
סעיף 235 לפקודה קובע בין היתר:
בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:
(1) תפקח על השיווּר, הרוּם, הרוחב והבניה של כל רחוב;
(2) תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;
(3) תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב;
…
(5)תנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות.
סימן ג' של הפקודה נושא את הכותרת "סמכויותיה של עיריה" ובו יש התייחסות יותר ספציפית לסוגיית המפגע שעלול להתרחש כתוצאה מנטיעת עצים.
סעיף 249 (9) לפקודה קובע בין היתר:
סמכויותיה של עיריה הן:
(9) לנטוע עצים בכל רחוב או בכל מקום ציבורי, ולהקים סוככי עצים, ובלבד שהרחוב או המקום לא ייפגעו על ידי כך יותר מן הראוי
סעיף 249 לפקודה קובע בין היתר:
(29) לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו, וכן, ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינוך, ולסייע להם
אנו למדים שהוראות החוק מגדירות את האחריות הרחבה שמוטלת על הרשומת המקומית כלפי תושביה ומבקריה באופן אשר מקים כנגדם עילת תביעה ככל שהם לא יפעלו על פי החוק.
אחריות הרשות המקומית על פי הפסיקה
ביום 22 ביולי 2004 ניתן פסק דין חדשני ותקדימי מפי השופט יצחק עמית (נפומניאשיץ ורה נ' עיריית חיפה תא (חי') 1108/01) שעסק באירוע נפילת עץ אקליפטוס על סטודנטית שהותירה משותקת בפלג גופה התחתון.
בית המשפט קבע שעיריית חיפה אחראית לנסיבות האירוע, בין היתר בכך שהיא לא הפעילה את סמכויות הפיקוח שלה ועקב מחדלה נגרמו לנפגעת נזקי הגוף הקשים.
עיריית חיפה ניסתה להתגונן גם בטענת הניתוח הכלכלי של דיני הנזיקין (נוסחת "לרל הנד") לפיו ההוצאות הכרוכות בפיקוח על כל עץ ועץ הן עולות על הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מנפילתו.
בית המשפט דחה את טענת העירייה, בין היתר מנקודת הששקפה הכלכלית-הרתעתית שלפיה הטלת אחריות על עירייה תמריץ אותה לפעול כנגד סכנות שעולות בשטחה.
בנסיבות המקרה, בית המשפט דחה את טענת האשם התורם שהעלתה עיריית חיפה:
"איני רואה רשלנות תורמת בכך שאדם מהלך בעיבורה של עיר, גם אם הוא עושה כן ביום סערה."
השופט עמית הציע בפסקה 32 לפסק הדין, להטיל על העירייה את "חזקת החובה" על פי הלכת גורדון לפיה על המזיק הנטל להוכיח שיקולים מיוחדים לשלילת אחריותו.
בפסק דין כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה מקומית פרדס חנה-כרכור עא (חי') 2661-06-12 נקבע בין היתר:
"אין המדובר אלא בחיוב הרשות המקומית לנקוט אמצעי זהירות שהם פשוטים וזולים יחסית, שנקיטתם בעוד מועד יש בה כדי להביא לצמצום האפשרות של נפילת עץ, ומניעת פגיעה שעלולה להיות בעלת השלכות קשות"
יחד עם זאת, ישנן גם פסיקות סותרות – בעיקר במקרים הקשורים לנזקי רכוש.
למשל, בעא (חי') 15084-02-11 המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ) בית המשפט היה קשיח יותר בקביעת אחריות הרשות המקומית ונקבע שאין לקבוע חבות כמעט מוחלטת על המועצה לכל נזק עקב נפילת עץ ושעדיין חלה על התובעת חובת ההוכחה.
אף על פי שהפסיקה לרוב מכירה באחריות רבה של הרשות המקומית בטיפול ופיקוח על עצים, ישנם גם מקרים חריגים שבהם תהא העירייה נקייה מאשמה.
הנסיבות שמשפיעות על ההכרעה
אחריות הרשות המקומית עקב נפילת עץ שגרמה לנזקי גוף היא אינה אחריות מוחלטת, כפי שקובע החוק במקרים של נפגעי גוף כתוצאה מתאונות דרכים.
החלטת בית המשפט תהא מושפעת מנתונים רבים אשר יסייעו לתובע להוכיח את רשלנותו, כגון:
- סוג העץ– מהן תכונותיו הייחודיות של העץ שנפל ומהו הסיכון שהוא ייפול?
- מיקומו של העץ – למשל, האם הוא מצוי בסביבה שבה נוהגים להסתובב אנשים רבים?
- הטיפול בעצים – האם בוצע פיקוח שוטף על העצים?
- סוג הנזק – אמנם אין זו טענה משפטית, אך ניכר שיש נטייה כלשהי להטיל אחריות רבה יותר כשמדובר בנזקי גוף על פני נזקי רכוש
- ראיות והוכחות התובע על מצב העץ – האם התובע סיפק די פרטים שיעידו על רשלנות מצד העירייה?
סיוע על ידי עורך דין לנזקי גוף עם ניסיון מעשי בניהול תביעות בנושא נפילות עץ עשוי לשפר באופן ניכר את סיכויי התביעה ואת שיעור הפיצוי.
כתבות שפורסמו על משרדנו בנושא ביטוח לאומי
מאמרים נוספים בנושא
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis או בראשי תיבות OA) היא מחלה ניוונית שפוגעת במפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים ניוונית (RA) לבין דלקת פרקים שגרונית (OA) שהיא מחלה אוטואימונית, כלומר שמערכת החיסון תוקפת את המפרקים. מאחר שמדובר בפגיעה במפרקים על רקע ניווני ולא בהכרח דלקתי, ישנם רופאים שמכנים אותה גם אוסטאוארתרוזיס. דלקת פרקים ניוונית היא מחלה […]
דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או בראשי תיבות RA) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית כרונית שבה נפגעים המפרקים. אין להתבלבל בין דלקת פרקים שגרונית (RA) לבין דלקת פרקים ניוונית (OA) שכשמה – היא אינה מחלה אוטואימונית אלא ניוונית. דלקת פרקים שגרונית היא מחלה שכיחה יחסית והיא פוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה ובעיקר בנשים בשכיחות גבוהה פי 3. כיום, […]
דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או בשמה הלועזי אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה דלקתית כרונית ממשפחת דלקות הפרקים שפוגעת במפרקי עמוד השדרה. הסימפטום הבולט של המחלה הוא כאבי גב עזים. המחלה עלולה להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף, בין היתר עיניים, ריאות, נוירולגיה, עור (פסוריאזיס), עיכול, שתן וקרדיווסקולריות. קצבת נכות כללית לחולי דלקת חוליות מקשחת חולים […]
שתי שאלות שמטרידות במיוחד נכים שנקבעה להם נכות פסיכיאטרית הן לעניין מספר הפעמים המקסימלי שבו ניתן לקבוע למבוטח נכות זמנית לנכות פסיכיאטרית ומשך התקופה המקסימלית שניתן בגינה לקבוע נכות נפשית זמנית. נכות שנקבעה לצמיתה מעגנת במידה מסוימת את הזכאות של הנכה לקצבה ומקנה ביטחון רב משני טעמים עיקריים. ראשית, קביעת נכות זמנית מחייבת את הנכה להיבדק […]
מחלת גרייבס (Graves' disease) היא מחלה אוטואימונית שביטויה הוא בפעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), בניגוד למחלות אחרות שגורמות לתת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism). המחלה נקראת גם מחלת בזדוב (Basedow disease) והיא שכיחה יותר אצל נשים. מעבר לתסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס כגון עייפות רבה, ירידה במשקל, פלפיטציות (דפיקות לב), הזעת יתר, קשיי […]
סכיזופרניה (מאנגלית: Schizophrenia) או בשם בעברית שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית שמסווגת כהפרעה פסיכוטית. המחלה מתאפיינת בין היתר בהזיות, מחשבות שווא, ובעיות קוגניטיביות בקשה, בזיכרון ועוד. מבחינה תפקודית – המחלה מתבטאת הפרעות התנהגותיות, יכולת הניהול, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה. מסיבות אלה, הרי שטבעה של המחלה הוא פגיעה משמעותית בכושר ההשתכרות – עד כדי אובדן מוחלט […]
נכים שזקוקים להשגחה מלאה בענף שירותים מיוחדים עשויים להיות זכאים להטבות מרחיקות לכת. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר להכריז על נכה קשה כזקוק להשגחה והוא נוהג להערים קשיים רבים על ציבור הנכים. אחת הסיבות המרכזיות היא שרכיב ההשגחה לבדו עשוי לזכות נכה בדרגת שירותים מיוחדים גבוהה מאוד גם אם רמת התפקוד הכללית ב-ADL […]
המוסד לביטוח לאומי מעניק סל שיקום מקצועי רחב ומועיל לנכים אשר עומדים בתנאי החוק. אופיו של ענף השיקום הוא סוציאלי מאוד ולכן נדרשת נכות נמוכה בהרבה מזו אשר עשויה לזכות בקצבה. ככלל, האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לסייע למבוטחיו להתפרנס בכוחות עצמם וזאת גם מסיבה תועלתנית עבורו. נכים שעובדים לא ידרשו ממנו קצבאות ובכך יתחזק […]
אנורקסיה נרבוזה או בשמה העברי צַיְמָנוּת (באנגלית: Anorexia nervosa) היא מחלה נפשית קשה ומסוכנת שהביטוי שלה הוא בהפרעת אכילה. במחלת האנורקסיה לוקות לרוב בנות אך גם בנים אם כי במידה קטנה יותר (יחס של כבן אחד לכל חמש בנות). המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת האנורקסיה כמחלה אשר מזכה בקצבת נכות ועשויה לזכות את החולים בה […]
עובדים שנדבקו במחלת הקורונה (covid-19) במהלך עבודתם עשויים להיות זכאים לזכויות בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. ככלל, ישנם שני תנאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי: היחשפות לחולה מאומת במהלך העבודה וליקוי רפואי שנגרם כתוצאה מההדבקה. הליך ההכרה מול פקיד התביעות בענף נפגעי עבודה נבחנים כתנאי סף שני ריכיבים עיקריים: האם ארעה תאונה (או מיקרוטראומה) או מחלת […]